אריק צריך לעשות את הדברים עד הסוף

זוגיות עובדת – 1/3/10 הבלוג של ורד פלד יום שני לבלוג

אז אתמול התחלתי את הבלוג הזה ועשיתי חקירה אחת ואני חייבת לציין שכבר אתמול הרגשתי רגועה יותר למרות שזה היה מבחינתי יום מאתגר הילדים היו מאוד לא רגועים וגם המטפלת שלנו שטענה שהם מצוננים ולא רגועים כי אריק הוציא אותם לטיול ברוח פרצים יום קודם, רק חשוב לציין שאני לא הייתי כאן הייתי בצפון הרחוק עם יונתן וכמובן שלא יכולתי לדעת מה קורה בעניין הזה, אז כמובן שמיד עלו לי הרבה מחשבות שאריק לא צריך היה להוציא אותם לטיול כשיש רוחות פרצים, שהוא צריך לחשוב יותר קדימה איתם ועוד אבל הרגשתי שבניגוד לפעמים אחרות המחשבות לא השתלטו עלי הן היו שם, האמנתי להן ברמה מסויימת אבל למרות הסיטואציה הלא פשוטה הן לא הצליחו להוציא אותי מדעתי. התלבטתי מה לחקור היום כמו ששיתפתי היו הרבה מחשבות על הטיול אבל בערב כשכבר היינו בשלבי המקלחות נכנסתי לשירותים ומולי היה הסיר של יונתן מלא בפיפי החיתול שלו זרוק על השטיח באמבטיה , זה לא היה נעים. בייחוד אחרי שידעתי שהוא היה בשרותים כמה שעות טובות קודם לכן, אז למה אריק לא יכול לעשות משהו עד הסוף. הוא לקח את יונתן לשרותים הוריד לא את החיתול ומה? אי אפשר לשפוך את זה לשירותים ולשטוף את הסיר ולזרוק את החיתול לפח? כנראה שלא איך אני יודעת שלא? כי זה לא קרה. וזה עצבן אותי ומאוד , אני סידרתי את הדברים אבל בכעס, ואני לא רוצה לעשות דברים בכעס ובכלל אני לא יודעת מה אתם או אתן חושבות אבל זו לא פעם ראשונה מבחינתי שאריק לא עושה את הדברים עד הסוף. מוזג חלב ומשאיר אותו מחוץ למקרר, מפזר עם יונתן כלים ומשאיר אותם על הרצפה ועוד.

אז קדימה לחקירה......


"אריק צריך לעשות את הדברים עד הסוף"

האם זו האמת?
כן

האם אני יכולה לדעת בוודאות שזו האמת?
לא, אני יודעת שאני רוצה שהדברים יעשו עד הסוף , אבל אני לא אלוהים אני לא מחלקת את התפקידים כאן ולא יכולה לדעת בוודאות למרות שזה נראה לי מאוד הגיוני שזה התפקיד שלו.

כיצד אני מגיבה כאשר אני מאמינה למחשבה ?

אני כועסת,רותחת, לא מצליחה להבין מדוע כאשר אני עושה משהו אני חושבת שאני צריכה לסיים אותו ולסדר את הדברים ואריק לא, אני חושבת שהוא עצלן , כועסת שהוא לא רואה דברים וחושבת שהוא ממש כמו ילד קטן שלא לוקח אחריות ממש כמו יונתן מפזר ולא מסדר אחרי כן, אני מיואשת כי אני חושבת שלעולם הבית שלנו לא יהיה ממש מסודר כי כל הזמן אצטרך לרדוף אחרי הבלגן שאריק משאיר, אני מותשת כי כאשר אני מאמינה למחשבה הזו אני רואה את כל האירועים העתידיים שבהם אצטרך לעשות את הדברים עד הסוף במקומו. אני מרגישה שלא ממש אכפת לו ממני ושאני לא ממש חשובה לו , כי הוא יודע בדיוק כמה הדברים הללו חשובים לי וממשיך לא לעשות אותם ממשיך לעשות חצאי דברים .

אני כועסת על עצמי שלא ראיתי ולא נתתי לכך חשיבות מההתחלה שזה אריק ונשארתי איתו והתחתנתי איתו. אני כועסת על עצמי שאני עושה את הדברים במקומו במקום להגיד לו לסדר אחריו אבל כבר כל כך נמאס לי להגיד את זה, אני מתוסכלת מעצמי שכל כך קשה לי פשוט להשאיר את הדברים ככה עד שהוא יסדר אותם .

אני מתרחקת מאריק כאשר אני מאמינה למחשבה הזו מרגישה שהוא סוג של מזיק בבית הזה שצריך לסלק אותו כי אחרת הבית יתמוטט. אני פשוט רוצה שהוא יעלם באותם רגעים וישאיר אותי בשקט לנהל את הדברים כמו שאני רוצה ללא הפרעות. אני גם חושבת באותם רגעים שלא ממש אכפת לו ממני ושאני רחוקה מלהיות במקום שהוא טוען שאני נמצאת בו הדבר הכי חשוב בחייו. ככה מתנהגים למי שהוא הדבר הכי חשוב בחייך?

אני לוקחת את אי הסדור את אי סיום הדברים בצורה מאוד אישית כאילו זה נעשה נגדי....

מה אני מרוויחה מלהחזיק במחשבה הזו ש"אריק צריך לעשות את הדברים עד הסוף" ?

אני חושבת שאני מרוויחה תקווה לכך שהפנטזיה שלי שיהיו לי חיים קלים תתממש – הוא רק צריך לעשות את כל הדברים עד הסוף ואז אז זה יקרה מה שאני מצפה לו כל חיי שהחיים שלי יהיו קלים , כן המחשבה הזו מאפשרת לי את האשליה הזו האשליה המתוקה הזו שאני באיזשהו מקום סוגדת לה ומצפה לה כל חיי.

מי אהיה ללא המחשבה ש "אריק צריך לעשות את הדברים עד הסוף" ?

קודם כל אני אהיה רגועה יותר, אני אהיה מישהי שזורמת עם המציאות ולא נלחמת בה. אני אעשה בדיוק את מה שעשיתי ארים את הסיר של יונתן אשפוך אותו לשירותים אשטוף אותו , אזרוק את החיתול לפח וזהו. משם אני אמשיך הלאה ולא אחשוב על זה שנייה נוספת וגם ברגע שאני עושה את הדברים אני ארגיש שמחה על כך שאני היא זו שעושה זו. אני ארגיש ממש תחושה פנימית מאוד חזקה שזה התפקיד שלי כרגע בעולם זה הייעוד הגבוה ביותר שלי באותו רגע לשפוך את הסיר שליונתן לשירותים, אני אפילו אצליח לראות כמה אני טובה בזה כמה אני יודעת לסדר את הדברים יפה וכמה התקדמתי במקום הזה בחיי.

אני ארגיש מחוברת לעצמי מחוברת למה שקורה כרגע אחת עם העולם ולא מנותקת ממנו. אני ארגיש תוך כדי שאני עושה את הדברים את האהבה שלי ליונתן ולאריק ואת השמחה שלי על כך שראיתי את הדברים וסידרתי אותם וכך יצרתי לכולנו בית שנעים יותר להיות בו.

ללא המחשבה אני גם לא אחשוב שיש משהו חשוב יותר שאני צריכה לעשות כרגע ואכעס שבגלל שאני צריכה לדאוג לסדר את הדברים כרגע אני לא עושה אותו. ללא המחשבה אני פשוט אהיה המשרתת של היקום וזה לא מרגיש נחות או לא נעים זה מרגיש קסום. היקום העלה בראשי את המחשבה שצריך לסדר את הדברים ובכך הוא בחר אותי לתפקיד ובלי המחשבה אני פשוט מתגייסת למשימה ומתוך מקום שלגמרי רואה יום אחרי יום שהיקום הוא מקום ידידותי , אני רואה שזה ידידותי עבורי , זה מרגיע אותי לסדר זה מוציא אותי מהראש העמוס במחשבות ומעביר אותי לידיים כמו שאני נהנית בסדנאות מסויימות מעבודות מטבח וניקיון – מדיטציית עבודה, אראה שזה בדיוק מה שהיקום סידר לי.

אני רוצה להפוך לבעלת בית טובה יותר ומסודרת יותר ואראה אז במה שהיקום סידר לי פשוט קטע של תרגול שמקדם אותי לקראת המקום הזה. וואו....

ההיפוכים למחשבה: "אריק צריך לעשות את הדברים עד הסוף"

"אריק לא צריך לעשות את הדברים עד הסוף"

1. על מנת שאני אעשה אותם ויהיו לי יותר שעות תרגול שיביאו אותי במהרה להיות בעלת הבית שאני שואפת להיות.

2. על מנת שאני אעשה עבודת כפיים באותם רגעים ועל ידי כך אתן מנוחה לרשא שלי שבטוח צריך אותה מדי פעם, על מנת שאני אתרגל את השקט שאני חווה כאשר אני עושה מדיטציית עבודה.

3. כי הוא לא עושה אותם זו המציאות ואני רוצה לחיות איתה בהרמוניה ולא במלחמה ולכן הוא לא צריך לעשות את הדברים עד הסוף אני רוצה להאמין במחשבה שמתחברת למציאות ולא מתנגחת בה.

"אני צריכה לעשות את הדברים עד הסוף" ?

1. אני צריכה לסיים לקרוא את כל הספרים שמעניינים אותי שהתחלתי לקרוא ולא סיימתי.

2. אני צריכה לסיים את כל הציורים שציירתי וכל כך נהניתי לעשות זאת אבל רבים מהם לא סיימתי.

3. אני צריכה לסיים לכתוב את הירחון האינטרנטי שאני רוצה להוציא, אני צריכה לסיים להכין את ערכת קורס היסודות שאני רוצה להוציא,אני צריכה לסיים לסדר את תיבת המייל שלי ועוד המון דברים שאני יכולה לראות שאני ברגע זה לא עושה עד הסוף.


אז אני הולכת להתחיל לטפל בכל הדברים שאני צריכה לעשות עד הסוף, מקוה שגם אתם....

שיהיה יום נפלא ומסודר
ורד

זוגיות עובדת - איך זה נולד

זוגיות עובדת – הבלוג של ורד פלד

ביום שישי האחרון צפיתי בסרט ג'ולי וג'וליה , למי שלא צפה בו אז בקצרה מדובר על בחורה שכתבה בעברה ספר שכרגע מתוסכלת מן המשרה המשמימה בה היא עובדת ומחליטה לכתוב בלוג על מנת למצוא משמעות כלשהי בחייה. היא מחליטה לכתוב את הבלוג שלה על ספר בישול מכיון שקשה לה להתמיד היא מחליטה שבמשך שנה היא מבשלת את כל המתכונים באחד מספרי הבישול האהובים עליה וכל יום מדווחת בבלוג שלה על החוויות שלה בבישול היומי היא מתחייבת לעשות זאת במשך שנה 365 יום.

צפיתי בסרט לבדי ביום שישי בערב אחרי שאריק בעלי נרדם ומשהו בו מאוד נגע בי, גם אני רוצה כבר הרבה זמן לכתוב בלוג ובצורה סדירה, גם לי לפעמים קשה להתמיד בדברים, נראה לי שזהו אבל זה היה מספיק על מנת להביא אותי להחלטה לכתוב את הבלוג הזה החלטתי שבמשך השנה הקרובה במשך 365 הימים הקרובים אני הולכת לחקור כל יום מחשבה כל יום לעשות את ה"עבודה" בהקלדה ולשתף בבלוג שלי בתובנות ודברים אחרים שעולים בי בעקבות החקירות.

בהתחלה חשבתי כמו שאני בדר"כ עושה שאחקור כל יום את המחשבה שמציקה לי ועולה לי באותו הרגע, אבל אז חשבתי שוב, נראה לי שיש משמעות גדולה ל"עבודה" לאורך זמן על נושא חשוב ומהותי בחייך , זה הניסיון שלי ב"עבודה" עם אנשים.

החלטתי בשנה הקרובה לחקור את המחשבות שיש לי על אריק בעלי. וברוך השם עם שלושה ילדים יונתן בן שנתיים וחצי ועידו וזוהר בני שבעה חודשים , אחרי ארבע וחצי שנות נישואין וניהול עסק ביחד נראה לי שבטוח יש לי מחשבות לשנה.

כמובן שעולות בי מחשבות לפעמים שהזוגיות שלי לא עובדת , אז החלטתי השנה דרך החקירות הללו לחיות את ההיפוך וזהו גם שם הבלוג זוגיות עובדת.

אז מה? אני פשוט אתחיל:

אחת המחשבות שחקרתי רבות לגבי אריק אבל עלתה לי חזק הבוקר היא : " שהוא מרחם על עצמו" כל פעם שכואב לו משהו וכרגע זה הגרון קצת והוא גם קצת מצונן הוא הופך בחוויה שלי למסכן וככזה זקוק לעזרתי ולרחמי עוד ילד לשלושה שכבר יש לי , תופעה מוכרת אצל דברים כנראה שאמורים לקבל אותה , להשלים איתה ולאהוב אותה אבל אני עדיין לא שם.אז כדאי שאתחיל מהיכן שאני נמצאת ממנה.
" אריק צריך להפסיק לרחם על עצמו"

האם זאת האמת?

כן.

האם אני יכולה לדעת בוודאות שזו האמת?

לא, אין לי מושג מה נכון בוודאות לי או לו, אני לא אלוהים.

כיצד אני מגיבה כאשר אני מאמינה למחשבה הזו ש"אריק צריך להפסיק לרחם על עצמו" ?

אני מתעצבנת אני חסרת סבלנות אליו, מתייחסת אליו כעוד משימה בחיים שלי כעוד משהו שצריך לטפל בו , אני מיואשת ממנו , מרגישה שאני לא יכולה לסמוך עליו אם הוא מתפרק לי מכאב קל בגרון וקצת צינון מה יהיה אם באמת יקרה משהו רציני?, אין לי כוח אליו וכל מה שאני רוצה זה למצוא איזשהו פתרון מהיר שיטפל בו ירגיע אותו ויסלק אותו מעלי,אני מזלזלת בו באותם רגעים ,מרגישה שהוא לא ממש גבר , סתם נמושה שמתפרק מכאב קטן, חושבת שהוא מפונק , ילד קטן, תינוק ובעיקר שהוא לא ממש רואה אותי ומבין שבמצבי הנוכחי ממש אין לי כוח לעוד תינוק.

אני כועסת על עצמי שבחרתי בו כבעלי, חושבת שאני אחת שעושה בחירות גרועות ולא לומדת מטעויות ,חושבת על עצמי שלא הייתי מספיק קשובה ועירנית מהתחלה לראות שהוא כזה ושלא מתאים לי לחיות עם מישהו כזה.

אני כועסת באותם רגעים על אמא שלו שפינקה אותו וגרמה לו להיות כזה תינוק, כועסת על כך שגידלה אותו כמו מלך ולכן הוא מתנהג ככזה כרגע רק שעכשיו אני צריכה לחיות עם זה ולא היא.

זה מחזיר אותי לילדות שלי שם אני חושבת חשבתי את המחשבה הזו על אחותי שבחוויה שלי ריחמה על עצמה כל פעם שרבנו , וזה קרה רוב הזמן, היא ריחמה על עצמה בחוויה שלי כל פעם שהשתמשתי בכוח פיזי – לא מתון נגדה ונגד הפה שלה שמבחינתי כאב יותר מכל מכה שאני נתתי. אבל היא מסכנה כי אני הרבצתי הפצעים של המילים שפצעו אותי עמוק לא נחשבים.

וזה מחזיר אותי למה שאני חושבת על אריק כרגע, מה הוא מתבכיין לי עכשיו על עצמו הוא לא רואה את הכאב שלי את העייפות שלי את כך שעדיין לא החלמתי מההריון המתיש שהיה לי, באותו רגע שאני חושבת שהוא צריך להפסיק לרחם על עצמו , אני חושבת שהכאב שלי לא נחשב , שאין לו מקום אצלו, אצל אריק ואולי בכלל וזה מאוד כואב לחשוב כך.

מי אהיה ללא המחשבה ש" אריק צריך להפסיק לרחם על עצמו" ?

שאלה קשה, כל כך ברור לי שזה מה שהוא צריך לעשות ובכל זאת אנסה לשאול את עצמי שוב?

אני חושבת שאני קודם כל באמת אקשיב לו , אקשיב למילים שהוא אומר ולאחר ההקשבה אקשיב לעצמי מה עובר עלי כרגע? ללא קשר למה שעובר עליו ופשוט אספר לו , לא כתגובה, לא כתחרות מי מסכן יותר אלא פשוט כשיתוף ואז אציע מה אני חושבת שניתן לעשות על מנת לעזור לו ואם גם אני לפי השיתוף שלי יכולה לקבל עזרה כלשהי אשאל אותו מה הוא מציע? אני ארגיש בשתפות איתו ללא המחשבה ולא במלחמה.

ללא המחשבה כאשר באמת אקשיב לו ארגיש שזה הדבר החשוב וכרגע אם אני לא יכולה לעזור לו , חוץ מלתת לו רעיונות כיצד לעזור לעצמו זה בסדר, זה בסדר שכרגע אני מטפלת בעצמי במשהו ולא יכולה לטפל בו.ממקום כזה לא ארגיש שהקושי שלו מבטל את הקושי שלי.

ללא המחשבה אני גם אראה שאם כרגע אני לא יכולה להכיל או להקשיב לקושי שלו זה בסדר ומותר לי להגיד לו את זה וזה עדיין לא אומר שהוא צריך להפסיק לרחם על עצמו, מותר לו לעשות את זה עם עצמו או עם מישהו אחר שכרגע פנוי להקשיב או לעזור.

ללא המחשבה הזו אני אהיה עם עצמי נוכחת עם עצמי ולא אעזוב את עצמי ואת תחושותי וצרכי ברגע שהוא יופיע בפני.

ללא המחשבה הזו אני רואה שאני מפסיקה לבטל את עצמי ואת הצרכים שלי באותו רגע שלאריק יש בעיה. אני מקשיבה אם אני יכולה ואם לא אני פשוט אומרת שאני לא פנויה לכך כרגע ואני עוזרת אם אני יכולה ואם לא רק מקשיבה ומציעה לו הצעות לפעולה.

היפוכים למחשבה:

"אריק לא צריך להפסיק לרחם על עצמו" או " אריק צריך להמשיך לרחם על עצמו" :

1. כנראה שזה מה שהוא צריך כרגע כי זה מה שהוא עושה , זו המציאות וכאשר אני חושבת אחרת אני סובלת, ואני לא מעוניינת לסבול.
2. על מנת שאני אראה באמת אם אני מסוגלת להשאר קשובה לעצמי גם כאשר הוא מרחם על עצמו, הוא צריך להמשיך לעשות זאת אני לא יכולה לבחון את זה בתאוריה.
3. בהתאם לדרך שבה גידלו אותו בהתאם לזה שהוא גבר בהתאם לכך שכנראה ההתבכיינות הזו היא חלק מההתמודדות שלו , הוא לא צריך להפסיק לרחם על עצמו.


"אני צריכה להפסיק לרחם על אריק" :

1. זה לא התפקיד שלי , זה העסק שלו, ואני צריכה להיות בעסק שלי.
2. אני צריכה להפסיק לרחם עליו כי אין לי אנרגיות לכך כרגע והוא ילד גדול והוא יסתדר גם בלי העזרה והרחמים שלי אליו.
3. כי אני צריכה להבין שהסדר הזה שבו אני פועלת הוא גם לא נכון עבורו. אם אני באמת רוצה לעזור למישהו אני קודם כל צריכה לטפל בעצמי על מנת שבאמת אוכל לתת ולעזור ולא קודם לעזור לו ולשכוח את עצמי ואז לכעוס עליו בגלל זה זו לא באמת עזרה ולא באמת נתינה.


"אני צריכה להפסיק לרחם על עצמי":

1. אני צריכה להפסיק להאמין שהחיים שלי קשים, יש הרבה אנשים בעולם שהחיים שלי עם כל האתגרים שבהם הם נופת צופים עבורם.
2. אני צריכה להפסיק לרחם על עצמי כי ברגע שאני מרחמת על עצמי אני מסירה מעצמי אחריות ,הופכת לקורבן וקורבנות הם אנשים מסוכנים ומסכנים ואני לא רוצה להיות במקום הזה.
3. אני צריכה להפסיק לרחם על עצמי אם אני רוצה ללמד את אריק כיצד להפסיק לרחם על עצמו אני יכולה לעשות זאת רק על ידי מתן מודל. להגיד לו שיפסיק לרחם על עצמו אני אומרת הרב בארבע וחצי שנים האחרונות וזה לא ממש עוזר.


נפגש מחר בחקירה הבאה של זוגיות עובדת
שיהיה יום נפלא
ורד פלד