זוגיות עובדת – 1/3/10 הבלוג של ורד פלד יום שני לבלוג
אז אתמול התחלתי את הבלוג הזה ועשיתי חקירה אחת ואני חייבת לציין שכבר אתמול הרגשתי רגועה יותר למרות שזה היה מבחינתי יום מאתגר הילדים היו מאוד לא רגועים וגם המטפלת שלנו שטענה שהם מצוננים ולא רגועים כי אריק הוציא אותם לטיול ברוח פרצים יום קודם, רק חשוב לציין שאני לא הייתי כאן הייתי בצפון הרחוק עם יונתן וכמובן שלא יכולתי לדעת מה קורה בעניין הזה, אז כמובן שמיד עלו לי הרבה מחשבות שאריק לא צריך היה להוציא אותם לטיול כשיש רוחות פרצים, שהוא צריך לחשוב יותר קדימה איתם ועוד אבל הרגשתי שבניגוד לפעמים אחרות המחשבות לא השתלטו עלי הן היו שם, האמנתי להן ברמה מסויימת אבל למרות הסיטואציה הלא פשוטה הן לא הצליחו להוציא אותי מדעתי. התלבטתי מה לחקור היום כמו ששיתפתי היו הרבה מחשבות על הטיול אבל בערב כשכבר היינו בשלבי המקלחות נכנסתי לשירותים ומולי היה הסיר של יונתן מלא בפיפי החיתול שלו זרוק על השטיח באמבטיה , זה לא היה נעים. בייחוד אחרי שידעתי שהוא היה בשרותים כמה שעות טובות קודם לכן, אז למה אריק לא יכול לעשות משהו עד הסוף. הוא לקח את יונתן לשרותים הוריד לא את החיתול ומה? אי אפשר לשפוך את זה לשירותים ולשטוף את הסיר ולזרוק את החיתול לפח? כנראה שלא איך אני יודעת שלא? כי זה לא קרה. וזה עצבן אותי ומאוד , אני סידרתי את הדברים אבל בכעס, ואני לא רוצה לעשות דברים בכעס ובכלל אני לא יודעת מה אתם או אתן חושבות אבל זו לא פעם ראשונה מבחינתי שאריק לא עושה את הדברים עד הסוף. מוזג חלב ומשאיר אותו מחוץ למקרר, מפזר עם יונתן כלים ומשאיר אותם על הרצפה ועוד.
אז קדימה לחקירה......
"אריק צריך לעשות את הדברים עד הסוף"
האם זו האמת?
כן
האם אני יכולה לדעת בוודאות שזו האמת?
לא, אני יודעת שאני רוצה שהדברים יעשו עד הסוף , אבל אני לא אלוהים אני לא מחלקת את התפקידים כאן ולא יכולה לדעת בוודאות למרות שזה נראה לי מאוד הגיוני שזה התפקיד שלו.
כיצד אני מגיבה כאשר אני מאמינה למחשבה ?
אני כועסת,רותחת, לא מצליחה להבין מדוע כאשר אני עושה משהו אני חושבת שאני צריכה לסיים אותו ולסדר את הדברים ואריק לא, אני חושבת שהוא עצלן , כועסת שהוא לא רואה דברים וחושבת שהוא ממש כמו ילד קטן שלא לוקח אחריות ממש כמו יונתן מפזר ולא מסדר אחרי כן, אני מיואשת כי אני חושבת שלעולם הבית שלנו לא יהיה ממש מסודר כי כל הזמן אצטרך לרדוף אחרי הבלגן שאריק משאיר, אני מותשת כי כאשר אני מאמינה למחשבה הזו אני רואה את כל האירועים העתידיים שבהם אצטרך לעשות את הדברים עד הסוף במקומו. אני מרגישה שלא ממש אכפת לו ממני ושאני לא ממש חשובה לו , כי הוא יודע בדיוק כמה הדברים הללו חשובים לי וממשיך לא לעשות אותם ממשיך לעשות חצאי דברים .
אני כועסת על עצמי שלא ראיתי ולא נתתי לכך חשיבות מההתחלה שזה אריק ונשארתי איתו והתחתנתי איתו. אני כועסת על עצמי שאני עושה את הדברים במקומו במקום להגיד לו לסדר אחריו אבל כבר כל כך נמאס לי להגיד את זה, אני מתוסכלת מעצמי שכל כך קשה לי פשוט להשאיר את הדברים ככה עד שהוא יסדר אותם .
אני מתרחקת מאריק כאשר אני מאמינה למחשבה הזו מרגישה שהוא סוג של מזיק בבית הזה שצריך לסלק אותו כי אחרת הבית יתמוטט. אני פשוט רוצה שהוא יעלם באותם רגעים וישאיר אותי בשקט לנהל את הדברים כמו שאני רוצה ללא הפרעות. אני גם חושבת באותם רגעים שלא ממש אכפת לו ממני ושאני רחוקה מלהיות במקום שהוא טוען שאני נמצאת בו הדבר הכי חשוב בחייו. ככה מתנהגים למי שהוא הדבר הכי חשוב בחייך?
אני לוקחת את אי הסדור את אי סיום הדברים בצורה מאוד אישית כאילו זה נעשה נגדי....
מה אני מרוויחה מלהחזיק במחשבה הזו ש"אריק צריך לעשות את הדברים עד הסוף" ?
אני חושבת שאני מרוויחה תקווה לכך שהפנטזיה שלי שיהיו לי חיים קלים תתממש – הוא רק צריך לעשות את כל הדברים עד הסוף ואז אז זה יקרה מה שאני מצפה לו כל חיי שהחיים שלי יהיו קלים , כן המחשבה הזו מאפשרת לי את האשליה הזו האשליה המתוקה הזו שאני באיזשהו מקום סוגדת לה ומצפה לה כל חיי.
מי אהיה ללא המחשבה ש "אריק צריך לעשות את הדברים עד הסוף" ?
קודם כל אני אהיה רגועה יותר, אני אהיה מישהי שזורמת עם המציאות ולא נלחמת בה. אני אעשה בדיוק את מה שעשיתי ארים את הסיר של יונתן אשפוך אותו לשירותים אשטוף אותו , אזרוק את החיתול לפח וזהו. משם אני אמשיך הלאה ולא אחשוב על זה שנייה נוספת וגם ברגע שאני עושה את הדברים אני ארגיש שמחה על כך שאני היא זו שעושה זו. אני ארגיש ממש תחושה פנימית מאוד חזקה שזה התפקיד שלי כרגע בעולם זה הייעוד הגבוה ביותר שלי באותו רגע לשפוך את הסיר שליונתן לשירותים, אני אפילו אצליח לראות כמה אני טובה בזה כמה אני יודעת לסדר את הדברים יפה וכמה התקדמתי במקום הזה בחיי.
אני ארגיש מחוברת לעצמי מחוברת למה שקורה כרגע אחת עם העולם ולא מנותקת ממנו. אני ארגיש תוך כדי שאני עושה את הדברים את האהבה שלי ליונתן ולאריק ואת השמחה שלי על כך שראיתי את הדברים וסידרתי אותם וכך יצרתי לכולנו בית שנעים יותר להיות בו.
ללא המחשבה אני גם לא אחשוב שיש משהו חשוב יותר שאני צריכה לעשות כרגע ואכעס שבגלל שאני צריכה לדאוג לסדר את הדברים כרגע אני לא עושה אותו. ללא המחשבה אני פשוט אהיה המשרתת של היקום וזה לא מרגיש נחות או לא נעים זה מרגיש קסום. היקום העלה בראשי את המחשבה שצריך לסדר את הדברים ובכך הוא בחר אותי לתפקיד ובלי המחשבה אני פשוט מתגייסת למשימה ומתוך מקום שלגמרי רואה יום אחרי יום שהיקום הוא מקום ידידותי , אני רואה שזה ידידותי עבורי , זה מרגיע אותי לסדר זה מוציא אותי מהראש העמוס במחשבות ומעביר אותי לידיים כמו שאני נהנית בסדנאות מסויימות מעבודות מטבח וניקיון – מדיטציית עבודה, אראה שזה בדיוק מה שהיקום סידר לי.
אני רוצה להפוך לבעלת בית טובה יותר ומסודרת יותר ואראה אז במה שהיקום סידר לי פשוט קטע של תרגול שמקדם אותי לקראת המקום הזה. וואו....
ההיפוכים למחשבה: "אריק צריך לעשות את הדברים עד הסוף"
"אריק לא צריך לעשות את הדברים עד הסוף"
1. על מנת שאני אעשה אותם ויהיו לי יותר שעות תרגול שיביאו אותי במהרה להיות בעלת הבית שאני שואפת להיות.
2. על מנת שאני אעשה עבודת כפיים באותם רגעים ועל ידי כך אתן מנוחה לרשא שלי שבטוח צריך אותה מדי פעם, על מנת שאני אתרגל את השקט שאני חווה כאשר אני עושה מדיטציית עבודה.
3. כי הוא לא עושה אותם זו המציאות ואני רוצה לחיות איתה בהרמוניה ולא במלחמה ולכן הוא לא צריך לעשות את הדברים עד הסוף אני רוצה להאמין במחשבה שמתחברת למציאות ולא מתנגחת בה.
"אני צריכה לעשות את הדברים עד הסוף" ?
1. אני צריכה לסיים לקרוא את כל הספרים שמעניינים אותי שהתחלתי לקרוא ולא סיימתי.
2. אני צריכה לסיים את כל הציורים שציירתי וכל כך נהניתי לעשות זאת אבל רבים מהם לא סיימתי.
3. אני צריכה לסיים לכתוב את הירחון האינטרנטי שאני רוצה להוציא, אני צריכה לסיים להכין את ערכת קורס היסודות שאני רוצה להוציא,אני צריכה לסיים לסדר את תיבת המייל שלי ועוד המון דברים שאני יכולה לראות שאני ברגע זה לא עושה עד הסוף.
אז אני הולכת להתחיל לטפל בכל הדברים שאני צריכה לעשות עד הסוף, מקוה שגם אתם....
שיהיה יום נפלא ומסודר
ורד
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
המ... 365 ימים, כל יום? מה קרה בשלושת השבועות האחרונים? :-)
השבמחקאגב, אני מנויה לבלוג, גם אם אני לא מופיעה ברשימת המנויים (שהבלוג טוען שהיא עוד ריקה). פשוט... יש לי קורא RSS. אז אם הקושי הוא חוסר בקוראים, אני משאירה תגובה, שתדעי שיש קוראים.
תודה על השיתוף והפתרון, האם אפשר לקרוא את כל מה שפירסמת כאן ?
השבמחק